*מה המקור של תחושת מסוגלות?*

כשהייתי ילד התפרסמה הידיעה החדשותית הנוראה – "סופרמן משותק" – השחקן כריסטופר ריב, המוכר בתפקידו כסופרמן, היה מעורב בתאונת רכיבה, נפל מסוס, והפך לנכה.

באותם הימים תרגלתי את כישורי הסופרמן שלי באשקלון בחצר של סבא יהושע וסבתא יונה עליהם השלום.

כשבאוויר ריח גויבה וקלמנטינה, הייתי נעמד על שולחן הפיברגלס הירוק והרעוע, אליו היו מחוברים ארבע רגליים עם נטייה להתנתק די בקלות, ומשם הייתי קופץ בנחישות בתנועה של סופרמן לעבר מוט מאוזן שהיה באמצע החצר (ושמעולם לא הבנתי למה נועד).

וככה הייתי קופץ ונתלה, קופץ ונתלה, ובכל פעם מרחיק מעט יותר את השולחן.

האמנתי בעצמי. ידעתי שאני מסוגל.

עד שהרחקתי את השולחן, קפצתי עם הידיים קדימה, והתרסקתי על הרצפה. 6 תפרים בסנטר.

החלום ושברו.

~~~

נזכרתי באירוע הזה, לפני מספר שנים כאשר הייתי עסוק בשאלה של מסוגלות.

זו הייתה תקופה שבה סיפרתי לעצמי שאני חסר את מה שדרוש בשביל להצליח לעשות מה שאני רוצה. מחשבה די מבאסת.

ובראייה לאחור הבנתי שהלקח שלקחתי מהתאונה בחצר הייתה שעליי להיזהר כשאני מנסה משהו שלא עשיתי בעבר. ואולי אני בעצם מסוגל לעשות רק מה שכבר עשיתי.

התפיסה הזו אמנם נועדה לשמור עליי, אבל גם מנעה ממני להתנסות בדברים חדשים.

~~~

מספר שנים אח"כ, הייתה לי שיחה מעניינת עם בתי הבכורה, כאשר הייתה בת 11.

מישהו מבני המשפחה אמר שהוא מעוניין לאכול עוגת פאי פקאן.

בכורתי אמרה "אני אכין".

גיחכתי ואמרתי לה "מתוקה, את אף פעם לא הכנת פאי פקאן".

היא אמרה לי "נכון, אבל אני אלמד איך לעשות את זה, ואז אני אכין".

בתי הבכורה הזכירה לי את האמונה העצמית שהייתה לי כילד.

האמונה שאני מסוגל על סמך הבטחון ביכולות, ולאו דווקא בניסיון.

בעקבות אותו תהליך ובירור שעברתי, שיניתי עמדה.

מאז, הצעתי הרבה סדנאות הרצאות ותהליכים שלא היה לי ניסיון קודם לגביהם, אך הייתה לי האמונה שיש לי את היכולת לבצע אותם בצורה איכותית.

~~~

בעבודה אנחנו פוגשים א/נשים שלכל אחד מהם יש תחושת מסוגלות שנמצאת איפשהו על המנעד שבין אמונה בעצמם והסתמכות על ניסיון.

לכל אחד/ת יש נסיבות חיים ייחודיות שהשפיעו עליהם.

ואני חושב שכחלק מהתפקיד של מנהיגים בארגונים, יש עניין להעלות את המודעות שלהם עצמם ושל הא/נשים עימם הם עובדים באשר למקור תחושת המסוגלות שלהם, ולעודד אותם לבחור מה אנחנו מסוגלים לעשות, ומה לא.

~~~

נכתב ע"י אמיר משה כהן

אבל בכל הכבוד, הוליווד לא מתקרבת לגיבורים האמיתיים שיש בארצנו, ובאופן אירוני, הגיבורים הללו, כמו עידן עמדי אומרים 'אני? אני לא סופרמן'

https://open.spotify.com/track/0KMZESyaad48QMOmg6cYuy?si=2vVhpnl4SX6rCiXdqN1VYg

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של 'מנהיגות מקרבת', עם תוכן ייחודי מאמיר לחצו על הקישור:

https://chat.whatsapp.com/DxKFmmSbJCN0Ph0q4STIIS