לפני 20 שנה הייתה לי תקלה בפלאפון נוקיה (עליו השלום), ובמשך חודש יכולתי רק להקשיב, בלי לדבר.
למיטב זכרוני, אשתי היקרה נהנתה מהסיטואציה.
היינו מקיימים שיחות (באופן חד-כיווני), שבהן תרגלתי הקשבה מלאה.
אחרי חודש, כשכבר היה בלתי נסבל רק להקשיב, התחדשתי במכשיר עם הפיצ'ר המבריק שמאפשר גם לדבר.
בחיי ארגנתי לעצמי עוד מרחבים שבהם תרגלתי הקשבה.
בכיתות י'-יב' הייתי מגיע לבית דיור מוגן מדי שבוע לבקר איש יקר שהיה ערירי, והייתי מקשיב לסיפורי חייו.
כחניך במכינה הייתי תופס מ-ל-א טרמפים, והייתי מאתגר את עצמי לייצר שיחות עם הנהגים/ות (זרים) ולבחון למשך כמה זמן ימשכו השיתופים שלהם. הייתי נעזר בתשומת הלב שלי לפרטים, מתנסה בשאלות שונות ומתאים את תוכן ואופן השיחה לכל נהג/ת.
וב-20 שנים האחרונות, כאשר אני נמצא במקומות רועשים וחש שאני מוצף מההמולה, אני מתרכז ומבודד את הקולות השונים שאני שומע. במקום בְּלִיל של קולות, כל קול נשמע בפני עצמו.
לקחתי נטייה טבעית שיש לי להקשבה ופיתחתי אותה.
~~~~~
לדון קליפטון ומרקוס בקינגהם הייתה בשורה. בספר שלהם 'עכשיו – גלה את חוזקותיך', הם טוענים שהעולם המערבי שבוי בנקודת עיוורון.
אנו משוכנעים שאפשר להשתפר אך ורק על ידי שיפור הליקויים שלנו בהשלמת הפערים.
ואולם לשיטתם, פיתוח חולשות יכול להביא אותנו אך ורק למצב סביר (Competent).
מנגד, אם רוצים להגיע למחוזות המצויינות – יש לעבוד דווקא עם החוזקות שלנו.
Drop the mike.
~~~~~
אחת הדוגמאות המובהקות (והמטרידות) שממחישות את נקודת העיוורון הזו, היא היחס של הורים לחוזקות ולאתגרים של ילדים בלימודים.
למשל – ניקח ילד שמקבל 100 במתמטיקה ונהנה מהשיעורים, ובה בעת מקבל 70 באנגלית וסובל בשיעור. סטטיסטית, כפי שמגובה במחקרים שנעשו, ההעדפה של הורים תהיה להשקיע דווקא במקצוע שבו הילד מתקשה ולא מצטיין.
יש אפשרות להשקיע במה שאנו מתקשים בו (וכמובן שאין בכך פסול), אך אפשר גם להשקיע במה שאנחנו מצטיינים בו ולהפוך אותו לחוזקה יוצאת מן הכלל.
~~~~~
על בסיס הספר של קליפטון ובקינגהם נוצר סקר החוזקות של Gallup.
המשוואה היא: כשרון כפול השקעה שווה חוזקה (T*I=S).
אנו יכולים להשקיע בכשרון באופן מודע (כמו לפתח הקשבה בלימודי תקשורת מקרבת) ובאופן לא מודע (כמו להמשיך להשתמש בפלאפון מקולקל), בתשלום או בחינם.
חשוב לי לומר ששיח של חוזקות לא נועד להגביל את התפיסה שלנו לגבי מה אנחנו מסוגלים לעשות.
בניסיון שלי, שיח של חוזקות יכול להעשיר את הזהות העצמית ומחדד אילו נטיות טבעיות יש שלנו.
באופן אישי, חמשת החוזקות שלי (כפי שהשתקף מהשאלון שמילאתי) היווה עבורי מעין אישרור למה שכבר ידעתי על עצמי, אבל היו גם חלקים שהפתיעו אותי [מהראשון עד החמישי: למדנות, הגיית רעיונות, הקשבה (רק מקום שלישי 
), פתרון בעיות ו-Woo שזו היכולת להפוך זר לידיד]
~~~~~
איזו חוזקה יש לך שתרצה/י להישען עליה בחיי משפחה?
איזו חוזקה אפשר לפתח במקום העבודה?
מה את/ה נהנת לעשות וממש טוב/ה בזה?
מוזמנים/ות למלא את סקר החוזקות –
https://store.gallup.com/product/cliftonstrengths-top-5/01tPa00000QhS6yIAF
~~~~~
נכתב ע"י אמיר משה כהן
זיהוי הכשרון לא מצריך מאמץ מיוחד. הוא בוקע מהלב כְּזֶמֶר רָךְ כָּמַיִם.
https://open.spotify.com/track/1g1bFl1wQcALN8dQiE0YdE?si=d0b52e3627354b73
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה של 'מנהיגות מקרבת', עם תוכן ייחודי מאמיר לחצו על הקישור: